מדינת ישראל

משרד המשפטים

אגף רשום והסדר המקרקעין

ת ד ר י ך   ל א ז ר ח

הסדר זכויות במקרקעין

תדריך זה בא להנחות את הציבור בעיקרי ההליכים ואינו מתיימר להורות או לייעץ

             בעניינים הקשורים לגופם של רישומים ודינים החלים עליהם

הסדר זכויות הקנין החל בארץ ישראל בשנת 1928, עפ"י פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)

ומבוסס על יחידת רישום, המהווה חלקה בגוש רישום שתכלול בתוכה את כל זכויות הקנין ומבוססת על מדידה מדוייקת הקשורה לרשת ארצית והניתנת לזיהוי ושיחזור המדידה בכל עת.

גוש רישום יכול להוות חלקה אחת או יותר.

בפקודת הקרקעות סידור זכות הקנין הוכנסו תיקונים רבים.

בשנת 1969 הפקודה פורסמה בנוסח חדש הנקראת- פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט- 1969 שנכנסה לתוקף  ב 1 ינואר 1970.

שלבים עיקריים בפעולות ההסדר

א. פירסום הודעות הסדר שונות המצביעות על איזור  ההסדר ומיקומו לצורך נוכחות הטוענים לבעלות או זכויות אחרות הנוגעות לחלקה, בעת סימון גבולות החלקות והגוש ע"י המודדים מטעם פקיד ההסדר.

ב. חשיבות רבה ניתנת לנוכחות הטוענים לזכויות בעת עריכת בדיקת הגבולות ותיחום החלקות.

ג. להוכחת הזכויות כל בעל  זכות נדרש להגיש תזכיר תביעה ולפרט את אופן הרכישה בצירוף מסמכים

   מקוריים המוכיחים את הבעלות.

ד. לאחר קבלת רוב התביעות מהבעלים הטוענים לזכויות בקרקע. מתפרסם לוח התביעות, המשקף את תוכן

    תזכירי התביעה.

ה. בתום 15 יום מפרסום לוח התביעות ניתן לערוך בירור התביעות (עפ"י הודעה המתפרסמת מראש) וקביעת

    הזכויות שיכללו בלוח הזכויות .

ו.  תביעות סותרות מועברות לבירור והחלטה של שופט בית משפט מחוזי שבאיזור ההסדר.

ז. לאחר קביעת הזכויות פקיד ההסדר מזמן את בעלי הזכויות להיות נוכחים בעת הקראת לוח הזכויות ולאחר

   מכן חותם על הלוח ומאשר המפה הסופית.

ח. לוח הזכויות מתפרסם לתקופה של שלושים יום במקומות הבאים:

        1) מנהל הנפה או הממונה על המחוז במשרד הפנים שבאיזור ההסדר.

        2) עירייה, מועצה מקומית/איזורית.

        3) לשכת פקיד ההסדר.

ט. ערעור על החלטת פקיד ההסדר שנרשמה בלוח הזכויות או בקשה לתיקון הלוח תוגש לבית המשפט המחוזי

    שבאיזור ההסדר.

י. פעולות ההסדר מתנהלות בפומבי וניתן לציבור לעיין בתיקי ההסדר.