|
|
|
|
|
|
איסור הלבנת הון ומימון טרור
פסיקה חדשה בנושא חילוט
|
|
|
|
פסיקה חדשה בנושא חילוט רכוש על פי חוק איסור הלבנת הון
|
|
בית משפט המחוזי בתל אביב דן לאחר הרשעתם של 4 נאשמים בין היתר בעבירות עפ"י סע' 3(א) וסע' 4 לחוק לאיסור הלבנת הון (להלן – החוק) בבקשת המדינה להורות על חילוט הרכוש שהולבן (בהכרעת הדין נקבע כי מדובר על כספים בסך 15,996,998 ₪) מכוח החוק.
|
|
כבוד השופט צבי גורפינקל קבע, כי הדיון בהחלטה ובחילוט יהיה במסגרת הליך אזרחי, מתוקף סמכותו על פי סע' 21(ה) לחוק איסור הלבנת הון, והעביר את הליך החילוט להליך אזרחי, וזאת לאחר שראה כי בירור טענות המשיבים (גורמים שהם אינם הנאשמים ולהם זכויות בנכסים המחולטים), אשר עלו לאחר ההרשעה עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי.
במסגרת ההחלטה דחה ביהמ"ש את טענת המשיבים שיש להחיל במקרה זה את הוראות סעיף 22 לחוק המתייחס לחילוט אזרחי וקבע, כי החילוט יעשה בהתאם לסעיף 21 לחוק. המשמעות המעשית היא, כי ניתן לבצע חילוט "בשווי" הרכוש שהושג בעבירות.
כך קובע ביהמ"ש לעניין זה:
"סעיף 21 (ה) בא לספק מענה פרוצדוראלי במקרים בהם הליך החילוט עלול לסרבל ולהקשות על סיום ההליך הפלילי המרכזי, יחד עם זאת, כוונת המחוקק לספק מענה לקושי פרוצדוראלי לא יכול שתגבר על כוונת המחוקק להילחם בעבירות הלבנת ההון ע"י חילוט רכושו של מורשע בשווי רכוש בו בוצעה העבירה. סעיף 21(ה) אינו מחריג את סוג הרכוש שניתן לחלטו כמצויין בסע' 21(א) במסגרת שינוי המתווה הפרוצדוראלי במסגרתו נידון ההליך" (ההדגשות אינן במקור).
בהתאם לסעיף 36ג(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, ביהמ"ש אינו מצווה על חילוט רכוש אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. בעניין זה קבע ביהמ"ש בהחלטה, כי המבחן לקיום אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר הנו מבחן אובייקטיבי עם סממנים סובייקטיביים, דהיינו כעיקרון יש להבטיח אמצעי מחיה סבירים על פי אמות מידה אובייקטיביות אשר אינם אמורים להשתוות ולהבטיח את רמת החיים אליו הורגל בעל הרכוש.
פסק הדין
3.11.08
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|