הושת גזר הדין באחת מפרשיות בנק הפועלים סניף הירקון (27.7.06)

בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו גזר בראשית החודש את דינם של נאשמי אחת מפרשיות סניף הירקון של בנק הפועלים. בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון של שניים מהנאשמים, זיכה נאשמת נוספת והשית על שניים נוספים קנס בסכום של 20,000 ₪ ומאסר על תנאי של  שנה למשך 3 שנים - האחד וכן מאסר בפועל לשלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪ - השני .

בנוסף לכך, ניתן צו לחילוט רכוש בסך 3,275,000 ₪, סכום המהווה סך של כ- 50% מהרכוש שהוקפא. כל אלה, בגין עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, יחד עם סעיף 7 לאותו החוק ובשילוב הצו הבנקאי, צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רשומים של תאגידים בנקאיים) התשס"א-2001.

השופטת המלומדת, ד"ר עדנה קפלן- הגלר , מציינת בגזר הדין כי בין השנים 2001 עד 2003, פעלו הנאשמים בחשבונות הבנק אותם פתחו בהתאם להוראות אשר קיבלו מאחרים, אזרחי ותושבי ארה"ב. פעולת הנאשמים - מבלי שהצהירו כי הבעלים והנהנים, הלכה למעשה ,אינם הם- עצמם וללא נגיעה ממשית לחשבון. זאת ועוד, שהחשבונות בארץ היוו למעשה רק תחנת מעבר לכספים ואמצעי להלבנתם.

עוד הדגיש בית המשפט : "חוק הלבנת ההון מהווה פרק חדש בחקיקה ישראלית חדשה. אותה חקיקה חדשה, אשר עניינה, הלכה למעשה, חקיקה של משפט פלילי בינלאומי על ידי מדינת ישראל. חקיקה, אשר באה לפרוש רשת צפופה בפני מי המהין לעבור עבירות אשר עניינן בהלבנת כספים למטרות שונות, בעבירות אי דיווח, אי תשלום מס, "כביסת" כספים שחורים והלבנתם ב"מכבסה" למטרות פשע, טרור, סם וכו'"...

כידוע, הצו הבנקאי, צו איסור הלבנת ההון ( חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים ) מטיל על התאגיד הבנקאי חובות זיהוי שונות באשר לצדדים הרלוונטים, לרבות זיהוי הנהנה בחשבון.

סעיף 4 לצו קובע, כי על המבקש לפתוח חשבון בנק להצהיר באם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר. סעיף 3(ב) לחוק קובע כעבירה מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח במטרה כי יהיה דיווח לפי סעיף 7, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לרשות המוסמכת.

ניגריה הוסרה מה"רשימה השחורה" של ארגון FATF (6.7.06)

ארגון FATF החליט להסיר את ניגריה מרשימת המדינות והטריטוריות שאינן משתפות פעולה (NCCT), וצמצם אותה כדי מדינה אחת- מינאמר / בורמה. מהארגון נמסר כי ההחלטה נפלה בפגישת הקבוצה בשבוע שעבר והתבססה על ההתקדמות של ניגריה בהטמעת משטר פיקוח נגד הלבנת הון וביסוס יחידת מודיעין פיננסי במדינה. 

http://moneylaundering.com/NewsBriefDisplay.aspx?id=1035

בית המשפט המחוזי בת"א הורה על חילוט אזרחי של כספים בשווי 750,000$ (14.6.06)

  בית המשפט המחוזי בת"א הורה על חילוט אזרחי של כספים בשווי 750,000$ אשר הועברו לישראל בלא דווח על פי חוק איסור הלבנת הון.

 השופט ד"ר משה ורדי קבע בפסק דינו כי הנאשמים העבירו לישראל סכום של כמיליון וחצי דולרים בסדרה של העברות בנקאיות מורכבות תוך פיצול הסכומים ושימוש במספר בנקים במדינות שונות, כאשר המטרה הינה הימנעות מחובת הדיווח, כמתחייב על פי חוק איסור הלבנת הון.

בשל העובדה שהמעורבים הינם אזרחי ארה"ב ואינם נמצאים דרך קבע בישראל, דבר המקשה על העמדתם לדין, ננקט נגדם הליך של חילוט אזרחי המאפשר על פי חוק איסור הלבנת הון לחלט את רכושם במסלול אזרחי כשרמת ההוכחה אינה זו הנדרשת בהליך פלילי אלא זו הנדרשת בהליך אזרחי. עם זאת יצוין שבפסק הדין הובאה עמדתו של השופט חשין הסבור שעדיין נדרשות ראיות רבות וכבדות משקל יותר מאשר בהליך אזרחי רגיל.

באשר לגובה הסכום שחולט, בפסק הדין נקבעו אמות המידה לפיהם יקבע גובה החילוט והם: היקף הכספים, כמות העברות, פרק הזמן בו בוצעו, השאלה כמה גורמים היו מעורבים בהליך ורמת התחכום שנדרשה לכך.

במקרה דנן פסק בית המשפט כי במקרה זה בו בוצעו פעולות בסכומים גבוהים ובפרק זמן של שבועות ארוכים תוך תכנון ותחכום ניכר, לצד מעורבות של מספר גורמים ובהם בנקאים ונותני שירותי מטבע, יוטל  חילוט בשיעור של 50 אחוזים מהכספים המעורבים, ולפיכך כאמור חולט סכום של 750,000$.

פסק דין זה עולה בקנה אחד עם המגמה שהותוותה בפסיקה לגבי מקרים קודמים ולפיה כל פעולה הנעשית במטרה שלא יהיה דיווח לרשות, גם אם אין הוכחה כי מדובר ברכוש אסור, יכולה להוביל לקביעה כי נעברה עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.

אושרה טיוטת הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות (31.5.06)

בשבוע האחרון אישרה ועדת השרים לחקיקה את נוסח טיוטת הצעת החוק לתיקון פקודת הראיות.

התיקון עוסק בעיקרו בהרחבת תחולת סייג עדות קרובים הקבוע בפקודת הראיות (נוסח חדש) ומאפשר עדות שכזו במשפט שעניינו עבירות הלבנת הון ו/או מאבק בארגוני פשיעה מסוג פשע.

בסעיף 2 לפקודה נקבע הכלל לפיו "הכל כשרים להעיד בכל משפט" ואילו בסעיפים העוקבים נמצא החריג לכלל זה באשר להורים ובני זוג (והמואשמים עימם) במשפט פלילי, לרבות כאלה בקשרי אימוץ. סעיף 5 קובע כי הכלל של אי כשרות קרובים להעיד האחד נגד רעהו (" כלל אי הכשרות" ) לא חל על עבירות מין מסוימות, עבירות אלימות ומספר עבירות הנלוות להן.

התיקון המוצע בא להרחיב את רשימת החריגים לכלל אי הכשרות; ההרחבה היא לעניין עבירות שבשל חומרתן נראה שבדומה לעבירות המהוות כבר כיום חריג לכלל זה, יש הצדקה להחיל עליהן את אותו הסדר וביניהן עבירות הלבנת הון, מאבק בארגוני פשיעה, עבירות מין לסוגן, גרם מוות ברשלנות ועוד. עם זאת, מכיוון שבמהותן שונות עבירות הלבנת הון מעבירות שמהוות ככלל חריג לכלל של איסור עדות קרובים, דהיינו עבירות מין, אלימות ועבירות נגד קטינים, הוצע להגביל תחולת חריג זה למקרים שבהם העד הוא בגיר.

בבסיס שלילת כשרות בני זוג במשפט המקובל להעיד איש לחובת רעהו עומדת השאיפה להגן על ערכי שלמות המשפחה ושלום הבית, העשויים להיפגע כשבן משפחה קרוב נדרש להעיד נגד בן-זוגו. עם זאת, שלילת כשרות להעיד נגד בן זוג הייתה נושא לביקורת מטעמים רבים, לרבות שינויים בתפיסה ובמציאות החברתית; ביתר תוקף מתעוררות תקלות רבות כאשר בן הזוג, הילד או ההורה הוא המתלונן, ואילו הדין שולל ממנו את הזכות להעיד, ומכאן תכלית התיקון.

פינסן: כללי נאותות לחשבונות המשמשים למסחר בינלאומי באופציות (31.5.06)

לאחרונה פרסמה פינסן (הרשות לאיסור הלבנת הון בארה"ב) הבהרות לעניין בדיקת הנאותות הנדרשת מסוחרים בניירות ערך למיניהם וקובעת כי הכללים שנקבעו לעניין חשבונות זרים יחולו גם על חשבונות המשמשים למסחר בינלאומי באופציות. במדריך, שבחלקו הינו תשובה לשאלות נפוצות שעלו בהקשר זה, מצוין כי כללי הבדיקה הנדרשים בעת פתיחת חשבון קורספונדנטי  זר רלוונטיים גם לחברות העוסקות בסחר באופציות ובניירות ערך ומנהלות חשבונות המשמשים לכך בעבור זרים.

במקרה של גורמי ביניים מעורבים, בהם המוסדות הפיננסיים הזרים לכשעצמם מחזיקים במצבור חשבונות , נדרש לבצע הערכת סיכונים מוגברת באשר לטבעם של המוסדות המתווכים והשווקים שאותם הם משרתים. אולם, במקרים בהם נעדרת מערכת פורמלית וישירה, כגון חברות סליקה וחברות הנפקת ניירות ערך, עולה קושי בביצוע בדיקת נאותות בהעדר חשבון מוכוון לעניין זה, למעט כשמתבצעת העברת ניירות ערך דרך חשבונות מוגדרים. במקרים כאלו יש לשקול את סיכוני הלבנת ההון ומימון טרור ולהנהיג משטר פיקוח ובקרה בנושא.

תזכיר חוק–תתאפשר האזנת סתר לעורכי דין וח"כים החשודים בעבירת הלבנת הון (25.5.06)

לאחרונה הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק הכולל תיקונים בחוק האזנות סתר וחוק חסינות חברי כנסת. בהתאם לחוק האזנות סתר,  אין להתיר האזנת סתר לשיחה שהעדות עליה חסויה בחיסיון מקצועי (שיחה בין עו"ד-לקוח; רופא; פסיכולוג; כהן דת; עובד סוציאלי). כחריג לכלל, ועל אף החסיונות המקצועיים הנזכרים לעיל, ניתן לבקש היתר האזנה כאשר יש חשד שבעל המקצוע עצמו מעורב בעבירה, לגבי עבירת רצח, הריגה, פגיעה בביטחון המדינה או  עסקת סמים.

בהצעת התיקון לחוק האזנת סתר מוצע להוסיף לרשימת העבירות בגינן ניתן לקבל היתר האזנה לבעלי מקצוע גם לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, מאבק בארגוני פשיעה, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות ושוחד - לאור החומרה המיוחדת בעבירות אלה. כמו כן, מוצע לתקן בהקשר זה גם את חוק חסינות חברי הכנסת, כאשר ניתן יהיה להתיר בצו האזנת סתר לח"כ כשהוא חשוד בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, מאבק בארגוני פשיעה, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות ושוחד.

התזכיר ,שאושר ע"י שר המשפטים חיים רמון והופץ להערות, מגביר מצד אחד את ההגנה על חיסיון שיחות עם בעלי מקצוע כך שהציתות יתאפשר רק באישור שופט, ומצד שני מרחיב את יריעת העבירות בהן ניתן לבצע האזנת סתר לבעלי מקצוע שעל שיחותיהם חל חיסיון. יש לציין כי זוהי הכרה נוספת בחומרת העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון וחוק המאבק בארגוני פשיעה ובאופן בו רשויות האכיפה יוכלו להשיג מיידעים וראיות נוספות לצורך גיבוש כתבי אישום בעבירות של הלבנת הון לפי ס' 3(א) לחוק.

לתזכיר הצעת החוק – ר' מסמך מצורף.

הרשעה בגין עבירות על חוק המע"מ וחוק איסור הלבנת הון (16.05.06)

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר את דינו של נאשם, שהואשם בעבירות על חוק המע"מ וחוק איסור הלבנת הון, כשהוא משית עליו 6 שנות מאסר, מתוכן 4 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בגובה 200,000 ₪ . בהחלטה נפרדת חולטו גם הדירה והמכונית של הנאשם.

נסיבות המקרה מעלות כי בין השנים 1998 – 2002 הוציא הנאשם מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שמות עוסקים שונים, לפיהן סופקו סחורות למסעדות שבניהולו. הלכה למעשה לא סופקו סחורות או לא סופקו סחורות בהיקפים המתוארים באותם מסמכים המתיימרים להיות חשבוניות מס. הנאשם, בעצמו או עם אחרים, עשה שימוש בחשבוניות שבהן זוייף סכום העסקה, ביצע רישום של החשבוניות הפיקטיביות בספרי החשבונות של החברות שניהל וניכה את מס התשומות הגלום בהם. הוא אף הוציא כנגד החשבוניות הפיקטיביות שיקים שנרשמו בכזב כתשלומים לספקים או נרשמו בספרי הנהלת החשבונות של החברות כתשלומים לספקים.

השיקים הללו יצרו מאגר כספי שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירות לפי סעיף 117[ב][3] לחוק מס ערך מוסף אשר נעברו בנסיבות מחמירות ומשום כך מהוות "רכוש אסור". במקביל, ביצע הנאשם ברכוש האסור פעולות בנקאיות ופעולות אחרות האסורות לפי סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון. סכום הכספים שהולבנו הוא 5,291,876 ₪.

בגזר דינו, ציין כב' השופט ד"ר ע. מודריק כי "הפעילות הפלילית האמורה התפרשה על פני מספר שנים כשהנאשם פועל במרמה ובתחכום תוך שימוש בשמותיהם של אנשים חפים מכל אשמה שהיו ספקים לגיטימיים של עסקיו. הוא פעל כאמור בעצמו ובעזרת אחרים והחלק הארי של העבירות בוצע אם כן בנסיבות מחמירות... לא למותר לומר כי הנאשם נותן את הדין גם בשל  עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. חוק זה חדש יחסית וכעת מתחילים "להבשיל" פירות אכיפתו. גישת המחוקק בחוק זה היא לכיוון החמרת עונש ועלי לקחת את זה בחשבון שעה שאני עורך השוואה "פנקסנית" ("אינוונטר") של העבירות שהנאשם הודה בהן לעבירות ולעונש של עברייני מס בתיקים אחרים..."

בנוסף לגזר הדין, ניתן צו חילוט של רכוש שנרכש בכספי עבירותיו של הנאשם בגובה סכום ההון המולבן. לפיכך חולטו דירתו ומכוניתו של הנאשם, הגם שאינה ברשותו כי אם בידי גרושתו, הואיל ונרכשו באמצעות רכוש אסור שהושג כתוצאה מביצוע עבירות הלבנת הון.

 60,000 ₪ קנס ומאסר על תנאי בגין אי דיווח על הכנסת כספים לארץ (16.5.06)

בית המשפט השלום ברמלה גזר ביום חמישי שעבר את דינו של נאשם, כשהוא משית עליו קנס בסכום של 60,000 ₪ ומאסר על תנאי של